אתר זה נבנה לזכר יקירנו האבא שלי חנניה ווקנין ז"ל, שנולד במרוקו בתאריך 01/01/1954 ונפטר בתאריך 05/05/2007 לאחר ייסורים רבים. אבי חנניה היה בן 53 במותו. נזכור אותו לעד. יהי זכרו ברוך.
"ואין לי אותך, חוץ מצל של דמותך. אני שומע אותך בוכה, אם אתה לא יורד, אני עולה.."
אבא... / מורן ווקנין (ביתו) הינה עוד שבת עוברת, עוד חג מתקרב, עוד כאב דוקר בלב, ואתה לא כאן.. איך אפשר לקבל את זה בשכל הישר? איך אפשר לעכל? אי אפשר...חד משמעי!! אתה חסר בכל שניה נתונה, אנחנו כל כך אוהבות ... המשך
הייתכן שאוטוטו 5 שנים לא ראיתי אותך?!!!!!!!! / שרון ווקנין יחזקאל (בתו) הנה שוב הכדור שלג הזה מתפוצץ לי בפנים... נמאס לי רק להזיע מלברוח ולרוץ ולא להסתכל אחורה, לא להאמין שאתה לא איתנו... תמיד בחג הפסח יש לי את החור הענק הזה בלב, את הכאב העצום,,השקט הזה... השאלות המעצבנות, המחשבה על היכן אתה עכשיו.. כולם מתלה... המשך
מכתב שאבא כתב לאחיו סיימון שנפטר גם הוא 8 שנים לפני אבא... אף פעם לא אשכח אותך אח שלי:
הייתי מוכן לעשות הכל בכדי שתחזור, אני יודע שאי אפשר שזה יקרה אבל זה מה שאני רוצה. אל תשכח אף פעם שאני אוהב אותך ושניסיתי לעשות הכל כדי שנשאר יחדיו. אני זוכר עד כמה שהיית זקוק לי כשהיית שם: צחקנו, שרנו הכל בכדי לברוח מהמציאות הקיימת, שאתה עוד מעט צריך לעזוב אותנו, הייתי מעסה לך את הגב זה עשה לך טוב ואפילו כמו בן אדם לא יכולת לאכול לבד, האכלנו אותך. בכל ביס וביס שמחתי בתוך ליבי שהינך אוכל... פתאום ביום אחד הלכת רק פתאום, אני מתקשה להאמין שלא תחזור יותר עצוב לי אח שלי עצוב וקשה. בתחילה לא יכלתי לראות את פנייך, אותך עם זריקות בידיים מחובר לכל מיני מכשירים, לא הייתה לך שליטה על עצמך אפילו לשירותים הובילו אותך. כאב לי, נקרעתי מבפנים הייתי יוצא לבכות ולחזור. אני יודע שכרגע אתה יודע זאת ואולי ידעת אז, עכשיו אני מקווה ששם למעלה טוב לך יותר ושדואגים לך ושאתה גם שם צוחק אפילו בבית חולים לא שכחת לצחוק, רק שהיה קשה כי שוב החזיון הפריע לך להמשיך לצחוק איתי.
